בין פורים לפסח נערכים מרבית השינויים בסביבת המגורים של הישראלי הטיפוסי: משפצים או מסיידים וצובעים, ולמי שאין תקציב לפרויקטים יקרים שכאלה – לפחות “מלבישים” את הבית בטקסטילים חדשים.
זה יכול להיות מצעים צבעוניים שמשנים את האווירה בחדר השינה, כריות חדשות שמרעננות ספות ישנות בסלון, מגבות במטבח או באמבטיה, שגם הן יכולות לשדרג את המראה והתחושה, וכמובן מפות אופנתיות לשולחן החג. זה הזמן להשיק קולקציות קיץ של “בגדי הבית החדשים”. אחת המרשימות שבהן היא זו של ורדינון שהצליחה לתרגם טרנדים עולמיים של אופנת הבגדים, כולל מוטיבים אתניים בולטים – ל”מלבושי” הבית. מי שנדלק על סגנון מסוים שהחברה מציעה, שבטי או אורבני, יכול לשנות בעזרתו את כל הבית במראה טוטאלי: מגבות, מצעים, שמיכית מעבר ושמיכות פיקה. הסגנונות העיצוביים כוללים מנומרים, פרחים, דפוסי זהב וגרפיקה.
אוהבי המינימליזם ימצאו סט לבן מכותנה מצרית בצפיפות גבוהה, עם רקמות עדינות או מוטיבים מוזהבים. צעירים ימצאו טקסטיל עם הדפסי משקפיים היפסטריים, חובבי אתניקה ימצאו טקסטילים ביתיים עם מוטיבים של שבטי האינקה, וי שגם קולקציה כחולה המקנה רוגע למצעים בחדר השינה, קולציה פרחונית, מגבות מטבח עם הדפסי של פירות ומשקאות בריאות, מגבות אמבטיה רקומות, ומצעים ושמיכות לילדים עם ספיידרמן, אלזה ואנה, הלו קיטיוהדרדסים.
ברשת פוקס הום על 62 סניפיה, סולם הצבעים האביבי, כולל כריות ומפיות שולחן, צבוע בגווני מלון ולימון עם הדפסים של הפירות הללו המופיעים גם על צלחות מלמין ומגבות מטבח ואפילו מפיות נייר. על חלק מהטקסטילים יש הדפסים של סוסי קרקס או אוהל קרקס, בצבעוניות של תכלת, ורוד, צהוב ולבן.
רובנו מכירים את הגובלנים משטיחי הקיר וכריות הנוי שהיו נפוצים בעיקר במהלך שנות השישים והשבעים. מסתבר שטרנד הגובלן חזר בגרסה מודרנית ומאפשר לשנות את הסלון באמצעות כריות הנוי של רשת הום סנטר עם מוטיבים של ינשופים צבעוניים במראה בעל קריצה הומוריסטית. ואם כריות, ברשת רהיטי דורון יש כאלה לחדרי ילדים ונוער הנראים כמו מכנסי ג’ינס, כמו נעלי אולסטאר כולל השרוכים,כמו דגלי ארצות הברית ובריטניה, עם תמונה של צ’ה גווארה. יש עדיין נוער שזוכר אותו?
מי שלקח את נושא הלבשת הבית בצורה הכי מילולית שלו, הם סטודנטים של בית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי של המכללה למנהל. החבר’ה הפכו שאריות טקסטיל ובגדים ישנים וקרועים לחומרי גלם לציפוי קירות ושולחנות. בעזרת טכניקות של ייצור דיגיטלי – חיתוך, פירוק, גריסה, החסרה והוספה, הפיחו הסטודנטים בחתיכות הבד הישנות חיים חדשים, וייצרו מהם אריחים שהיו פעם כותנות מכופתרות, מנורות אוריגמי משאריות של אריגים דמויי עור, מדפים מג’ינס גרוס, וכריות מסיבים של שאריות ייצור בדים. חכם, מקורי, ובעל מודעות סביבתית מעניין.
